מודל ייחודי לעבודה עם משפחות של ילדים בעלי צרכים מיוחדים

מאיה גולדמן
מנכ"ל קשר – מרכז מידע הכוונה וייעוץ להורים
 
בואו לעולם של ילד עם מגבלה פיזית, שכלית, חושית או נפשית משנה לחלוטין את צורת החיים של המשפחה ודורש התמודדות ממושכת ולאורך זמן. המשפחה צריכה להתמודד עם המצב החדש שנוצר, הכולל אינטראקציות רבות עם אנשי מקצוע ועם מערכת שירותים סבוכה וממודרת.

לפי הנתונים שפורסמו במחקר ארצי על ילדים עם צרכים מיוחדים, שנערך על ידי מכון ברוקדייל והמוסד לביטוח לאומי (2000) יש בארץ 160,000 ילדים עם צרכים מיוחדים מתמשכים ומספר גדול הרבה יותר של ילדים בסיכון התפתחותי, מוגבלות או פער בהתפתות לזמן מוגבל.

עבור הורים לילדים עם מוגבלויות, מידע יחד עם הכוונה וייעוץ מהווים בסיס לפעולה למען הילדים: הם מאפשרים להם להתמצא במשאבים ובשירותים הקיימים, לבחור בין חלופות ולהגיע למקומות העשויים לסייע ולהפחית מעט את קשיי המצב.

"קשר" הוא מרכז מידע, הכוונה, ייעוץ, תמיכה, תיווך, וסנגור המשרת הורים ואנשי מקצוע, ומטרתו העיקרית היא לשמש משאב מועיל לשיקום, לקידום ולרווחת ילדים עם צרכים מיוחדים. מטרה נוספת היא ליצור שותפויות, כדי לאפשר להורים ולנותני שירותים לעבוד יחד גם נוכח תחושות קודמות של ניכור וקונפליקטים.

מרכז "קשר" מספק מידע בכל התחומים: חינוך, בריאות, רווחה, זכויות, חקיקה ועוד. השירותים ניתנים בשפות עברית, ערבית, רוסית, אנגלית, וספרדית בידי צוות של עובדים סוציאלים, סטודנטים ומתנדבים באמצעות "קו פתוח", מפגשים אישיים וקבוצתיים, אתר אינטרנט, הודעות טקסט ומידע כתוב.

צוות המרכז פיתח מודל ייחודי לטיפול בפניות ההורים. למודל מספר הנחות עבודה:
הקשר בין ההורים לאנשי המקצוע הוא אסימטרי
להורים אין שאילתות; יש להם בעיות או קשיים
להורים שונים יש דרכי היעזרות שונות
אין התערבויות נכונות ולא נכונות; יש התערבויות מתאימות ולא מתאימות
 
תהליך העבודה עם ההורים מכוון להשגת "פתרון אופטימלי" שיענה על ארבעה קריטריונים:
 
מקדם את טובת הילד לפי שיפוט מקצועי
מקובל על ההורים
בר ביצוע מבחינת משאבים
משתף את כל האחראים על הטיפול בילד ובמשפחתו
 
מושקע מאמץ כדי להסביר את צורכי הילד, לנסות לשכנע את ההורים לקבל מצב מסוים, לגייס משאבים ולבנות שותפויות עם הקהילה.

אי אפשר לעבוד בשותפות עם ההורה להשגת הפתרון האופטימלי מבלי ליצור קשר המבוסס על אמון. האמון ב"קשר" מוגדר כמצב שבו ההורה בטוח שמבינים אותו, שרוצים ויכולים לעזור לו ושלא יגרמו לו נזק.
לתהליך פיתוח השותפות ארבעה שלבים:
קדם- קשר: קביעת תנאים נוחים ומאפשרים ליצירת הקשר הראשוני עם המשפחה
ראיית המצב דרך עיני ההורה - מבלי לשפוט, מבלי לבקר ומבלי להגיב על אמינות "הסיפור"
תגובה : שיתוף במידע, הצגת עמדתנו כלפי המצב, פריסה של פתרונות אפשריים
בניית ראייה משותפת תוך התחשבות בהבדלים
המודל מדגיש את הצורך להקדיש לשני השלבים הראשונים זמן רב ותשומת לב מיוחדת. דרכי העבודה ב"קשר" הן גמישות, והצוות מתאים את עצמו לדרכי ההיעזרות הייחודיות לכל פונה.

השאלות העומדות בפני עובד "קשר" הן: כיצד כדאי להגיב כאן ועכשיו לפונה ולסיפור שלו? איזו דרך עבודה תעזור לו ביותר עכשיו? כל שאלה פותחת ציר החלטה: אפשרויות שונות שיש לשקול כל פעם מחדש. ניתן לארגן את ההחלטות השונות בממדים שונים:
 
גבולות הקשר
נגישות לקשר: ציר הנע בין אפשרות להיות נגיש לפונה בכל עת (בטלפון נייד למשל) ובין האפשרות להגביל את הקשר לשעות מסוימות בלבד.
אינטנסיביות הקשר: ציר הנע בין קשר מועט לקשר אינטנסיבי (מספר פעמים בשוע).
משך הפגישות: ציר הנע בין קצר לארוך (יש מצבים שבהם שיחה ארוכה יכולה לקצר תהליכים או לחסוך משאבים, ובמקרים אחרים פגישה ארוכה מדי יכולה להיות מייגעת).
פרטים אישיים: ציר הנע בין "לספר" או "לא לספר" פרטים אישיים. למרות שיש נטייה לא לערב פרטים אישיים בקשרים מקצועיים יש מצבים שבהם הסיפור האישי יכול להראות שהעובד מבין מבפנים את המצב ואת קשיי ההתמודדות. מובן שיש גם מצבים שבהם חשיפה אישית עלולה להפריע.
 
סגנונות התערבות
 
ייזום הקשר על ידי העובד: האם ניזום קשר/מפגש/שיחה עם ההורה או נמתין שהוא ייצור קשר?
עשייה: האם נציע להורה לעשות משהו במקומו או ננסה לדחוף אותו לעשות את הפעולה בעצמו?
סגנון היעזרות: כאשר ההורה מדבר על קשיים, האם מתאים יותר להקשיב ולהיות איתו או שמתאים יותר להתחיל להציע פתרונות מעשיים?
מיקוד: עד כמה כדאי להוביל ולמקד, ועד כמה כדאי ללכת בעקבות הפונה והקצב שלו?
 
דרך, מקום וזמן
 
האם לעבוד באמצעות הטלפון, בהתכתבות או פנים אל פנים? באילו שעת?
אם נפגשים אז היכן (בית, משרד, בית קפה, מקום עבודה, בית חולים וכו').
 
לסיכום, מודל העבודה של "קשר" מבוסס על פרדיגמה של שותפות שבה ההורים תורמים את המומחיות של עצמם ושל ילדיהם, וצוות "קשר" תורם את הידע ואת המומחיות המקצועיות שלו. המודל מטיל אחריות רבה על העובד כגורם מאפשר, אך דורש במקביל קבלת הדרכה קבועה ותמיכה מתמשכת.
 
להיות נדיב
להישאר פתוח לאלטרנטיבות שונות, במהלך חיפוש הדרך במצבים מורכבים
להיות מודע לתגובות הגנתיות שהפונה והתנהגותו מעוררים בו, להיענות להן אך לא להגיב.
 
 
 
 


למידה מהצלחות:
הפקת ידע מכוון לפעולה מהרהור על עבודת מרכז "קשר"
 
הפרסום הנוכחי נכתב במסגרת עבודתה של "היחידה ללמידה מהצלחות בשירותי רווחה" במרכז לילדים ולנוער בג'וינט - מכון ברוקדייל. הפרסום מציג מושגים ושיטות מחקר המכוונים ללמידה מפרוייקט מצליח - "קשר", מרכז ארצי המספק מידע, ייעוץ ותמיכה להורים של ילדים עם צרכים מיוחדים.

הפרסום מסתמך על עבודתם של יונה רוזנפלד ודון שון ומנסה ללמוד מהצלחות על מנת להפיק ידע שיישומו יוכל לסייע לאוכלוסיות מובסות ומנודות. המחקר מתקדם מעבר לפרומים קודמים בנושא זה במספר ממדים.

בממד התיאורטי, יש הבהרה ופירוט של מושגים מרכזיים מתוך תורתם של רוזנפלד ושון. במיוחד הושם דגש על הבהרת המושגים "למידה מהצלחות" ו"ידע המכוון לפעולה". ראשית, נעשה ניסיון לברר מתוך הכתבים של שון מהם המאפיינים של ידע אשר גורמים לו להיותו "מכוון לפעולה". לאחר מכן, מוצג ידע הממחיש את המאפיינים הללו, שהופק, בהרהור משותף של המחברים, מתוך הפרקטיקה של 'קשר'.

ברמת העשייה המקצועית, הפרסום מפתח מגוון רחב של מושגים ודרכי חשיבה, אשר יכולים לסייע לאנשי שופכים אור לא רק על עבודת מרכז 'קשר', אלא גם על העבודה במקצועות הסיוע בכלל. קוראים שירצו לנצל את הפרקטיקה של "קשר" לשימוש בעבודתם הם, ימצאו שהחומר מוצג באופן שניתן ללומדו וליישמו, תוך התייחסות למקרים ספציפיים ובתוספת דוגמאות רבות.

לבסוף, ברמה המתודית, עבודה זו מדגימה את השיטה שבה נקטו המחברים על מנת לחשוף את דרכי החשיבה והפעולה שהיוו את הבסיס להצלחתו של 'קשר. שיטה זו, "הרהור על הרהור- בעת- פעולה", גם היא מבית היוצר של דון שון, מפורטת ומוסברת, בתקווה שגם אחרים יוכלו לנצלה כדי לחקור בצורה דומה עשייה מוצלחת בשדה.

לקניית החוברת ניתן לפנות למכון ברוקדיל- 02-6557400